פסק-דין בתיק ת"ק 3213-12-11

תביעה לפיצוי כספי על סך 20,000 ש"ח בגין הפסדים שנגרמו לתובע עקב עסקה לרכישת רכב מהנתבע.

מדובר בעסקת "טרייד אין" במסגרתה רכש התובע מהנתבע רכב מסוג מאזדה.

לטענת התובע, הנתבע הונה אותו בכך שמסר לו פרטים מוטעים ביחס לרכב- מספר הידיים, סוג הבעלות ומחירון הרכב. בתמיכה צירף חוות דעת שמאי וזיכרון הדברים.

לטענת הנתבע טופס הגילוי הנאות, עליו חתם התובע, שומט את הבסיס לתביעתו.

לציין כי בתיק זה ניתן פסק דין בהעדר התייצבות הנתבע בו חויב הנתבע בתשלום סך של 9,500 ש"ח ו- 500 ש"ח הוצאות משפט. לבקשת הנתבע, שהתייצב לאחר שהסתיים הדיון , נערך דיון במועד נדחה במעמד שני הצדדים, בבקשת הנתבע לבטל את פסק הדין, בו חקר כל צד את השני, והציג את ראיותיו.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים, עיון במסמכים והתרשמותי מהצדדים, החלטתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע, מהנימוקים שיפורטו להלן.

התובע עותר לפיצויים בגין הפסדים שנגרמו לו בשל הטעייה בכריתת החוזה.

הנתבע, מנהל ובעלים של עסק פרטי לממכר רכבים.

הוכח בפניי כי במהלך המשא ומתן הוצג בפני התובע מצג שווא- נתונים שאינם נכונים ביחס למספר הבעלים של הרכב ולמקור הבעלות {כפרטי או כחברה}, וזאת במטרה לשכנע את התובע להתקשר בחוזה.

לשם כך אפנה להבדלים בין האמור בזיכרון הדברים לבין האמור בטופס הגילוי הנאות ביחס למספר הבעלים. מה גם שהתברר כי התובע , הרוכש, הינו הבעלים מספר 5 של הרכב.

כך ביחס למקור הבעלות על הרכב, אפנה לשוני שבין זיכרון הדברים לבין טופס הגילוי הנאות. התובע לא הכחיש כי חתם על טופס הגילוי הנאות, ואולם סיפק הסבר שמניח את הדעת ומתיישב עם יתר הראיות {זיכרון הדברים}, לכך שהנתבע הציג בפניו מצג שווא לפיו המדובר ברכב שהיה בבעלות פרטית בפועל אך נרשם על שם החברה שבבעלות האדם הפרטי. בזיכרון הדברים הצהיר המוכר כי הרכב בבעלות פרטית, כמו גם שהתברר כי גם הבעלויות הקודמות על הרכב היו של חברות.

הנתבע לא הפריך גרסת התובע באשר לתוכן המידע ביחס למקור הבעלות ולא הציג הסבר כלשהו לשוני בין האמור בזיכרון הדברים לאמור בטופס הגילוי הנאות.

לכן, על בסיס התרשמותי מהצדדים, ההסברים שמסר התובע שנתמכים ביתר הראיות, מצאתי לקבל את טענת התובע לפיה הוטעה על ידי הנתבע שכאמור פעל במסגרת מנהל ובעלים של עסק לממכר רכבים.

הצדדים שהתייצבו לדיון הגישו ראיות וקיימו את הדיון ובכך יש משום ויתור של הנתבע על הטענה לעניין הסמכות המקומית.

באשר להפסד הכספי, מצאתי לקבל את התביעה על דרך האומדן, הואיל וחוות הדעת שהוגשה אינה נוגעת במישרין לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מההטעיה וכן להביא בחשבון כי התביעה הוגשה לבית משפט שלום בבאר שבע כאשר הסמכות המקומית נתונה לבית משפט במחוז המרכז.

אשר על כן, אני מבטל את פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע מיום 25/10/12.

בית המשפט מחייב את הנתבע,  לשלם לתובע סך של 6,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט על סך 1,000 ש"ח ,ובסה"כ 7,000 ש"ח באופן הבא:

א.         סך של 4,000 ש"ח ישולמו על ידי הנתבע, לתובע, תוך 30 יום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין עד ליום התשלום המלא בפועל.

ב.         סך של 3,000 ש"ח שהופקדו בקופת בית המשפט על ידי הנתבע יועברו על ידי המזכירות לתובע.